בהתפתחות חייו של הלוחם בדרך אל החופש קיימים מספר שלבים:
- משמעת והקשבה חיצוניים
- משמעת פנימית
- תכנית
- כדאי בתור התחלה לעשות הבחנה בין שני מושגים – משמעת והקשבה.
- המשמעת היא נוקשה ואין בה ויתורים- היא מחייבת ודורשנית ומביאה אותנו לנהוג בהתאם לחוקים והנחיות בחברה ובחיים.
- הקשבה- יותר רכה מכילה וסובלנית – היא מאפשרת לנו להכיל מידע חדש או רעיון דעה או התנהגות שונה מזו שלנו ומאפשרת לנו ללמוד.
הלוחמים בלחימה המשולבת זקוקים לשני הסוגים – גם למשמעת וגם להקשבה – גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים.
גם בלחימה המשולבת יש כללים, חוקים וערכים מוגדרים, לפיהם יש להתנהג כאדם, להתאמן וסופו של דבר גם להילחם.
מהלוחם נדרשות גם המשמעת והציות לכללים וגם ההקשבה – היכולת להכיל שיטות ותרגילים חדשים וגם סוגי אימון שונים ממאמנים שונים.
- ככל שהלוחם יתקדם בשלבי ההתפתחות שלו, הוא יעבור בהדרגה יותר מהמשמעת לגורמים החיצוניים למשמעת וההקשבה העצמיים.
"משמעת עצמית היא היכולת לתת לעצמך פקודה ואז למלא אחריה"
(Paul Martinelli)
הכללים אליהם הלוחם מחויב אלה הם שנקבעים על ידו. אכיפת הכללים הללו גם היא נעשית על ידו ובנוסף הלוחם מקיים עם עצמו גם שיח פנימי של ביקורת ולימוד במטרה לבצע בקרה עצמית ובחינה של העמידה שלו בכללים שהגדיר לעצמו.
הלוחם יכול להיות המאמן הכי קשה של עצמו או הכי וותרן. הרבה יותר קל לכל אדם לקבל הנחיות ממישהו אחר ואז לפתח כלפיו התנגדות ורתיעה- אף אחד לא אוהב לציית לפקודות ובטח לא כשזה קשור במאמץ פיזי ומנטלי.
המשמעת העצמית משרתת כמה מטרות בחייו של הלוחם:
- קבלה והפנמה של יסודות וכללים חשובים שרק באמצעות הסכמה ומשמעת עצמית יוכלו להפוך לחלק בלתי נפרד ממנו וללוות אותו בהצלחה בדרך הקשה והמאומצת עד הקרב.
- סיוע ללוחם בקרב עצמו –כשהוא עומד מול היריב לבד וצריך לדבר ולתקשר לעצמו.
משמעת עצמית גבוהה ומשמעת עצמית נמוכה יכולות להביא כל אדם ובפרט את הלוחם להצלחה או לכישלון בעמידה בכללים שהוגדרו ובהשגת המטרה.
משמעת עצמית לבדה לא תוכל להוביל את הלוחם להגעה למטרה- לצורך כך נדרשת תכנית.
- לכל לוחם קיימת מטרה- לנצח בקרב. לצורך ההגעה אליה נדרש הלוחם להציב לעצמו יעדים בדרך להשגת המטרה שיהיו עוגנים בינו לבין המטרה ויאפשרו לו להגיע אליה בשלבים. היכולת לתכנן היא חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה.
התכנון והביצוע שבא בעקבות משמעת עצמית גבוהה מכניסים סדר, מיקוד ובהירות לחיים, שמים את הלוחם על מסלול של הצלחה ומותירים אותו עם הרבה יותר זמן פנוי וחופש פסיכולוגי מאשר המצב ההפוך.
מי שלא חווה את התהליך על עצמו, עשוי לחשוב שלהיות לוחם זה תהליך נוקשה ומסרבל, בעוד שלמי שמנוסה בתהליך ומאמץ לעצמו את אבני היסוד של הלוחם החוויה היא הפוכה לגמרי- הורים רבים מספרים ומעידים על ילדיהם שהגיעו לאימונים חסרי ביטחון ופורקי עול בכל מסגרת ובהמשך לאימון הפכו להיות ממורכזים שיודעים מה לעשות עם עצמם והשתפרו גם בלימודים ובהתנהגות שלהם בחברה. אנשים בוגרים שהגיעו לאימון לאחר שחוו כישלונות בחיים וניסיונות לא טובים מעידים על חיזוק הביטחון העצמי והיכולות לעמוד שוב מול התנסויות חדשות עם ראש מורם.
הקניית הכלי שמאפשר את המעבר מהציות לכללים חיצוניים לקבלה עצמית של כללים וחוקים מתוך הסכמה והבנה של החשיבות שלהם מעניקה לאדם את החירות להיות הוא עצמו בביטחון מלא ואת המסוגלות להישיר מבט מול כל אדם בלי להרגיש נחות או שונה.
לסיכום:
משמעת עצמית לא תיקח ממך את החופש, היא תיתן לך אותו!
מסכימים/לא מסכימים ??? מוזמנים לשתף אותנו בפייסבוק