כאשר ללוחם כל אבני היסוד הנפשיים הגופניים והטכניקה בבואו לקרב בכל פעם מחדש הוא נדרש לתכנון טקטיקה.
מטרתו של כל לוחם היא לנצח בקרב באופן המהיר ובעל הפגיעה המועטה ביותר. על מנת להצליח לעמוד במטרה על הלוחם מעבר לפיתוח אבני היסוד שלו גם לתכנן באופן מפורט את שלבי הקרב שלו ולהיערך לכל אחד מהם באופן ספציפי.
מכיוון שבכל קרב מצויים שני לוחמים שלכל אחד מהם אבני היסוד של הלוחם וטקטיקה משל עצמם הקרב הופך למעניין ובעצם אבן הבוחן הגדולה היא השליטה של הלוחמים ביסוד ההפתעה והיכולת להתארגן מחדש ולחזור לנקודה במסלול שתוכננה מראש.
טקטיקה היא מונח יווני המתאר את תורת הארגון של קרב. הטקטיקה היא כינוי נרדף לשימוש בתחבולה, תכסיס או השיטה שבאמצעותה יבטיח הלוחם את הניצחון שלו בקרב.
את הטקטיקה לקרב במרבית המקרים בונה הלוחם יחד עם המאמן ולא לבד.
אחת הסיבות לכך היא העומס הרב הנפשי, הפיזי והשכלי המופעלים בו זמנית על הלוחם תוך שהוא נדרש לשלוט כל אלה יחד בו זמנית.
הכרת הטקטיקה על בוריה ואימון עליה מול טקטיקות שונות של יריבים שונים תוכל להכין את הלוחם לקרבות שונים עם יריבים שונים.
באליפות נדרש לוחם להילחם במספר קרבות על להגעה לניצחון. הוא נדרש להתמודד עם לוחמים שונים בטקטיקות שונות של כל אחד מהם.
ללוחם נמוך שמתמודד מול יריב גבוה תהיה טקטיקה שונה מלוחם בגובה שלו וכד'.
העובדה כי הקרבות נערכים למשקלים דומים ולכיתות קרובות מאפשרת לטקטיקה והיכולת הגופנית של הלוחם להיות הגורם המכריע בקרב.
לטקטיקת הלחימה יש כללים ברורים המחייבים את כל הלוחמים ולמרות יסוד ההפתעה והתזמון הם יכולים להיערך ולתכנן את המהלכים שלהם בקרב מראש- בשלב התכנון על הלוחם להיערך למספר תגובות שונה מצד היריב ולהיערך לכל אחת מהן כדי להיות מסוגל להתקדם בקרב על להכרעתו בניצחון.
בנוסף, עליו להיערך לפעולה דומה מצד היריב ולהיערך להפתעות ולתרגל את עצמו גם במצב בו היריב מקדים אותו וגובר עליו כדי לצמצם את הפער.
היכולת לתכנן לפרטי פרטים מהלכים, להתאמן בתרחישים ולהיות מסוגל לבצע אותם בפועל בקרב עצמו הן אבן היסוד הגבוהה ביותר שאליה מתרכזים שאר אבני היסוד של הלוחם.
לוחם לא יוכל לבצע טקטיקה בצורה מושלמת במידה ואין לו כח רצון, משמעת עצמית, דיוק, מהירות, כושר עוצמה וחוסן גופני ובוודאי שלא יוכל לבצע אותה במידה והטכניקה שלו לא מושלמת.
הלוחם במהלך הקרב צריך להיות כל כך מיומן ומוכן, כדי שעל המאמן שלו יהיה מדי פעם רק להזכיר לו את המהלכים ולסייע לו לעבור אותם שלב אחרי שלב.
הלוחם חייב להכיר את עצמו ואת היכולות שלו ובמקביל להאמין בעצמו שיוכל להפתיע ולהביא את עצמו לרמות חדשות כל פעם מחדש.
בלחימה המשולבת משולבות כמה אומנויות לחימה בעיקר קראטה, היאבקות וגי'יאוג'יטסו ברזילאי. הלוחמים מתאמנים גם באגרוף תאילנדי במטרה לחזק את עבודת הידיים והשילוב של כמה שיטות יחד מאפשרות ללוחם בעזרת המאמן לתכנן כמה טקטיקות שונות.
במידה והיריב טוב יותר בקרבות אגרופים הלוחם יכול להפעיל שיטות להתקפה ברגליים /בירכיים או לנסות לעבוד על הרצפה.
בקרב אגרוף הטקטיקות מוגבלות כי הן רק בידיים לעומת קרב באגרוף תאילנדי שבו יש גם רגליים. בקרבות לחימה משולבת אם היריב עובד חזק בידיים , הלוחם יכול להכריע את היריב בהתקפה על הרגליים, כדי לדעת להוריד את היריב לקרקע, הלוחם צריך לדעת היאבקות, וגם כדי שהיריב לא יצליח להוריד אותו לקרקע. כדי להצליח לעבוד על הקרקע צריך לדעת גם גיאוגי'טסו ברזילאי וכך בעצם מביאה הלחימה המשולבת את אומנויות הלחימה לרמה כזו שמאפשרת ללוחם ולמאמן מרחב תמרון גדול בזמן הקרב.
ההפסקה בין סיבוב לסיבוב היא לא רק למנוחה אלא לבדוק האם הטקטיקה עובדת ויחד עם המאמן אפשר לעבור לטקטיקה אחרת שיותר מתאימה להתמודדות עם היריב הספציפי.
גם למאמן וגם ללוחם יש הרבה יותר אפשרויות לבנות טקטיקה הלוחם צריך להכיר הרבה טקטיקות ולשלוט בכולן כדי להיות מסוגל לשנות את הטקטיקה במהלך הקרב.
לוחם אמתי צריך לדעת להיות נוכח בקרב ולהבין את החזקות של היריב שמולו כדי לבחור את הטקטיקה המתאימה להגיע איתה לניצחון בקרב.
ומשנסתיים קרב אחד בניצחון או בהפסד מיד יעשה ניתוח של מהלכי הקרב, לימוד ותרגול חוזר לקראת הקרב הבא, מבחן החגורה הבא וההתקדמות במעלה השלבים בדרכו של הלוחם.
